איזה משחק היה לנו בליל שישי, בקוויקן לואנס ארינה, באוהיו. הקאבס הגיעו עם הגב אל הקיר, וסיפקו את אחד ממשחקי הגמר הטובים בכול הזמנים, עם ניצחון מטורף, שכלל רבע ראשון ומחצית ראשונה מהסרטים, והמשחק הסתיים בתוצאה 137:116, לטובת הקבוצה המקומית, שעדיין לא מוותרת על התואר – אלופת ה-NBA. יש לה חתיכת הר לטפס, הר אותו אף קבוצה לא הצליחה לטפס בעבר, בדרך לקאמבק היסטורי של 3:4 לאחר פיגור 3:0.

הקאבס סוף סוף רושמים ניצחון בגמר ה-NBA של 2017, ומורידים את היתרון של גולדן סטייט בסדרה ל-3:1. הקאבס כרגע עומדים על 6 ניצחונות ו-2 הפסדים באולמה הביתי של הקבוצה ה-Q ארינה.

זוהי סופה של הריצה המדהימה של גולדן סטייט, שלאחר 15 ניצחונות פוסט סיזן רצופים, מפסידים לראשונה בפלייאוף 2017. הם כמובן היו הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ה-NBA לנצח את 15 המשחקים הראשונים של הפלייאוף, ברציפות. נתון מעניין נוסף, הוא שזהו ההפסד השני בלבד של גולדן סטייט ב-32 המשחקים האחרונים שלה! ההפסד האחרון שלה היה ב-10 לאפריל, נגד יוטה.

הווריורס, הם הקבוצה ה-13 בהיסטוריה של ה-NBA לעלות ליתרון 3:0 בסדרת הגמר. הניצחון הלילה של הקאבס מנע מגולדן סטייט להפוך לקבוצה ה-9 בהיסטוריה שתנצח את הגמר בסוויפ. הקאבס הם הקבוצה החמישית בהיסטוריה שהצליחה לנצח את משחק 4, במצב שבו היא מפגרת 3:0, קדמו לה שיקאגו סטאגס (1947), וושינגטון קפיטולס (1949), ניו יורק ניקס (1951) והסיאטל סופרסוניקס (1996). הניו יורק ניקס ב-1951, היו הקבוצה היחידה בהיסטוריה שהצליחו להגיע למשחק 7, כלומר, להשוות את סדרת הגמר ל3:3, לאחר פיגור 3:0, אבל הם הפסידו במשחק ה-7 לרוצ'סטר רויאלס.

הניצחון הלילה של הקאבס הושג דרך קביעת שיא של קליעה משלוש בגמר ה-NBA, עם אחוז מדהים של 55%, 24-45 מדאונטאון. הם שברו את השיא הקודם של גולדן סטייט ממשחק 2 באורקל ארינה, שבו גולדן סטייט קלעו 18 שלשות. הקאבס גם היו רחוקים שלשה אחת מלבד, מלהשוות את השיא שלהם עצמם, להכי הרבה שלשות בפלייאוף (שנה שעברה הקאבס קלעו 25 שלשות נגד אטלנטה במשחק 2 של גמר המזרח 2016). יחד עם גולדן סטייט שקלעו 11 שלשות, משחק הגמר ה-4 ניפק את המשחק בו שתי הקבוצות יחד קלעו הכי הרבה שלשות בגמר NBA, 35 שלשות. הקאבס קלעו 13 שלשות במחצית, גם כן שיא גמר NBA.

הקאבס ללא ספק רצו להוכיח כמה נקודות לגולדן סטייט ווריורס, וכמות הנקודות שהם קלעו במשחק: 137, היא הגבוהה ביותר בתולדות הגמר מאז שהלייקרס ניצחו את בוסטון 141-122 במשחק 2 של גמר 87'. השיא אגב שייך לבוסטון, 148, נגד הלייקרס בגמר 85', במה שכונה "טבח יום הזיכרון" (May 27, 1985). הלייקרס אגב ניצחו את הסדרה ההיא בשישה משחקים. 137 הנק' של הקאבס הן כמובן שיא פלייאוף מבחינת הפרנצ'ייז של אוהיו.

המחצית הראשונה, הנפלאה ויוצאת הדופן של הקאבס, הייתה המחצית עם הכי הרבה נקודות בהיסטוריה. השיא היה שייך לפילדלפיה, שקלעו במחצית השנייה של גמר 82' נגד הלייקרס, 81 נק', בדרך לניצחון 135-102. הקאבס היו נקודה פחות מהשיא של נקודות במחצית בפלייאוף NBA, ששיך למילווקי מ-87'. גם כמות הנקודות שנקלעה במחצית הראשונה ע"י הקאבס והווריורס, 154 נק', היוותה שיא נקודות במחצית בגמר NBA.

הרבע הראשון, המדהים לא פחות, בו קליבלנד ניצחו את גולדן סטייט 49-33, הוא הרבע עם הכי הרבה נקודות בגמר NBA, שנקלעו על ידי קבוצה. השיא הקודם היה שייך ללייקרס עם 47 נק' ברבע השלישי נגד בוסטון במשחק 3 של גמר 84'. השיא של נקודות ברבע במשחק פליאוף עומד על 51 נק' של הליקרס ב-1962, בגמר המערב.

המלך של קריית אקרון שבאוהיו, לברון ג'יימס, עם 31 נקודות, 10 ריבאונדים ו-11 אסיסטים, רשם את הטריפל דאבל ה-19 שלו במשחקי פלייאוף, והשלישי שלו השנה, השני בסדרת הגמר הזו, לאחר הטריפל דאבל ממשחק 2. זה היה ערב היסטורי מבחינתו של המלך, שעקף את ארווין מג'יק ג'ונסון, בדרך לפסגת רושמי הטריפל דאבל במשחקי גמר ה-NBA, עם 9 הופעות בלתי נשכחות.

קיירי, רשם 40 נקודות במשחק נפלא, פעם שלישית בקריירה שלו שהוא קולע מעל 40 נק' במשחק פלייאוף, והשנייה השנה, לאחר ה42 נגד בוסטון במשחק 4 של גמר המזרח.

עוד היסטוריה מבחינת לברון, הוא עקף את מייקל ג'ורדן ברשימת קלעי כול הזמנים בגמרים של ה-NBA, וכעת יש לו 1,206 נק' בגמרים. כרגע, המלך במקום השלישי, שקודמים לו רק הלוגו, ג'רי ווסט (1,679) במקום הראשון, וקרים עבדול ג'באר (1,317), שאותו המלך יעקוף בגמר של שנה הבאה 😊 , בגמר של השנה המלך כבר עקף אגדות NBA רבות: סאם ג'ונס, ביל ראסל, אלג'ין ביילור ומייקל ג'ורדן, ברשימה המכובדת הזאת. חוץ מזה, לברון, עם 60% לא מרשימים מקו העונשין, עקף את ג'ורדן גם בטבלת קלעי קו העונשין של כול הזמנים בפלייאוף, עם 1,467 קליעות מוצלחות מהקו. הוא שני רק לשאקיל אוניל, בטבלה של ניסיונות קליעה מהקו (2,317 ניסיונות של שאקיל לעומת 1,974 של המלך).

אצל הלוחמים, סטף קרי, עם 14 נק', נעצר ברצף של משחקים רצופים עם 20 נקודות ומעלה, לאחר 13 משחקי פלייאוף רצופים, שיא קריירה מבחינתו.

גם הפעם, הגעתי כשלוש שעות לפני פתיחת המשחק, והפעם לשמחתי, הגעתי בזמן החימום של קינג ג'יימס, ועליתי ללייב לשידור בפייסבוק ואפילו הצלחתי לתפוס דאנק של לברון ג'יימס, על הראש שלי. גם הפעם הייתי עם המיקרופון/מצלמה עם הלוגו של האתר ודגל ישראל, אבל – יצאתי ילד, ולא בדקתי את הסאונד, שהקליט על 2 מתוך 10, ולכן חלק מהסרטונים שצילמתי, על המגרש ובחדרי ההלבשה, הם ללא סאונד.

הלכתי משם לחדרי ההלבשה, וליד חדר ההלבשה פגשתי את יואב דובינסקי, שמסקר את משחקי הגמר עבור עיתון כלכליסט. בחדר ההלבשה עצמו לא היה עם מי לדבר, אז עברתי זריז לחדר ההלבשה של הלוחמים, שם פגשתי עוד שני חבר'ה ישראלים, גיל תמרי מחדשות ערוץ 10, שצילם את קליי תומפסון מתחמם למשחק, עם אישור מיוחד של נציג התקשורת של הווריורס, כי בדרך כלל אסור לצלם בחדר ההלבשה אלא אם כן אתה מראיין שחקנים. ערוץ 10 כנראה מקבלים רספקט מצוות התקשורת של הלוחמים, אולי בגלל רוח הקרב שלהם נגד הממשלה שלנו 🙂 חוץ מגיל תמרי, פגשתי את דור שירין, נציג עיתון הארץ. אז היו לנו ארבעה דוברי עברית לפחות, שראו את התצוגה של קליבלנד הלילה, ואפשר לומר שצוותי השידור הישראליים השתלטו על גמר ה-NBA…

דור ואני ישבנו אחד ליד השני, אז הלכנו לאכול ארוחת ערב בחדר האוכל, לא צילמתי את הארוחה אבל גם הפעם לא התאכזבתי, עם פסטה אלפרדו, שניצל ברוטב עגבניות, סלטים מפנקים ועוד. בדרך לחדר האוכל אגב, עליתי במעלית עם וינס קרטר, שיצא מצחיק ממש כי אני הייתי על הטלפון, מעלה תמונה לאינסטגרם ממסיבת העיתונאים, עם שני כתבים פורטוריקנים שהתחברתי איתם, והמטביע המדופלם חשב שאני רוצה לעשות איתו סלפי! אז הוא אמר לי: "אל תעשה את זה כאן.." אז אמרתי לו שאני בטוויטר, והוא צחק. אחרי האוכל, ירדנו במעלית, וכשאנחנו יצאנו נכנסו למעלית כריס וובר וסר צ'ארלס ברקלי. ללא ספק, ערב נורמלי לחלוטין בחיי. הצטלמנו קצת למטה, עליתי בלייב עם הכניסה של קליבלנד לפרקט, הספקתי לראות חברים מהקהילה היהודית וגם ישראלים שהגיעו "להגן" על קליבלנד, וכך, עלינו לתפוס את המקומות שלנו ולצפות במשחק.

רבע ראשון – 49 נקודות של אושר – 49:33

רבע שני – הקאבס ממשיכים לשלוט –  37:35 (86:68)

רבע שלישי – כמה אלימות, כמה עצבים – הלוחמים מנסים לחזור אבל עדיין קליבלנד מנצחת גם את הרבע הזה –  29:28 (115:96)

רבע אחרון – הקאבס מנצחים גם את הרבע הזה, ונשארים בחיים בסדרת הגמר – 22:20 (137:116)

בלטו אצל האלופה, שסוף סוף מנצחת משחק בסדרת הגמר של 2017:

• לברון ג'יימס – 31 נק', 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים, טריפל דאבל 2 בסדרה ו-9 (שיא כול הזמנים) בגמרים.
• קיירי אירווינג – 40 נק', 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים (7 מ-12 מהשלוש).
• קווין לאב – 23 נק', 5 ריבאונדים, 2 חטיפות ובלוק, משחק טוב לPF של האלופה. בעיקר בהגנה.
• ג'יי.אר סמית' – הצלף הגיע לתרום עם 15 נק' (5/9 מהשלוש).
• ריצ'רד ג'פרסון – האקס פקטור של קליבלנד מהספסל עם 8 נק'.
• טריסטן תומפסון – משחק ראשון חיובי לסנטר הקנדי, עם 5 נק', 10 ריבאונדים, ו-5 אסיסטים נדירים.

בלטו אצל הלוחמים מאוקלנד:

• קווין דוראנט, היחיד מהאולסטארס של גולדן סטייט שבאמת התייצב למעמד הערב, עם: 35 נק' (15/16 מהקו), 4 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חסימות.
• דריימונד גרין, 16 נק', 14 ריבאונדים, בלוק ו-2 חטיפות. היה אמור להיות מורחק מהמשחק, אבל השופטים רצו כנראה להימנע מאירועי השנה שעברה.
• סטף קרי – 14 נק', 10 אסיסטים  ו-2 חטיפות במשחק הכי חלש שלו בסדרה.
• קליי תומפסון – 14 נק', ערב חלש של 4/10 מהשלוש.
• שון ליווינגסטון – עשה את מה שמצופה ממנו מהספסל עם 10 נק', שכמובן לא הספיקו לעזור ללוחמים להתקרב לקליבלנד.

"הכוכבים" של המשחק היו צוות השיפוט בראשות מייק קלאהן וג'ון גובל. בראיון אחרי המשחק הם נשאלו על אותם רגעי חוסר שליטה וזה מה שהיה להם לומר:

שאלה: "אתם יכולים להסביר מה קרה ברבע השלישי?"

השופטים: "נשרקה עבירה טכנית על דריימונד גרין, אנחנו דיווחנו את זה לשולחן המזכירות. השולחן הודיע לנו שזאת העבירה הטכנית השנייה שלו, ולכן הוא צריך להיות מרוחק. אנחנו דיווחנו חזרה לשולחן שזאת לא העבירה הטכנית השנייה שלו".

שאלה: "מתי הבנתם שהעבירה הטכנית שנתתם לסטיב קר ברבע הראשון, ג'ון אתה נתת את העבירה הזאת, הוענקה בטעות לגרין?"

תשובה: "באותו הזמן שנתנו לגרין את העבירה הראשונה שלו (6:18 לתוך הרבע השלישי), זה מתי שהשולחן מזכירות יידע אותנו על כך".

שאלה: "כשנתתם את הטכנית לקר, איך הסברתם את זה לשולחן, מה קרה שם בדיוק?"

תשובה: "אחרי הפאול שדריימונד גרין עשה בניסיון להשתלט על הכדור, התגובה של סטיב קר הייתה לא פרופורציונלית ולכן הוא קיבל טכנית. באותו רגע חשבתי שהסברתי מילולית לשולחן המזכירות שהעבירה ניתנה לסטיב קר. לאחר צפייה בקלטת, אני יכול להגיד שלא הסברתי לשולחן טוב מספיק, והייתי צריך לעשות עבודה טובה יותר כדי לוודא שהעבירה ניתנת לסטיב קר".

שאלה: "מה הוא הנוהל הקבוע כדי לוודא שהעבירות נרשמות לשחקן/מאמן הנכון?"

תשובה: "הנוהל הוא לוודא שהשולחן מזכירות רושם את העבירה לאדם הנכון לפי המספר שלו. עם מאמן או צוות אימון, אנחנו צריכים להגיד מילולית, ולוודא שהכרוז מכריז את העבירה באופן הנכון. היום, לא עשינו עבודה טובה, לא הקשבנו לכרוז, כשהוא הכריז שהטכנית הייתה של גרין, על אף שהיא ניתנה לקואץ' קר. אני לוקח אחריות מלאה על כך (קלאהן)".

אחרי הטירוף של המשחק

דור ואני, הלכנו לחדרי ההלבשה, הוא הלך לחדר ההלבשה של גולדן סטייט, שהתרוקן מהר מאוד משחקנים, ואף אחד לא דיבר עם התקשורת בהתחלה, רק זאזא, שהתייחס לאוהד של קליבלנד שהרחיקו בגללו. אני, הלכתי לחדר ההלבשה של קליבלנד שם היו מלא עיתונאים, התור הכי גדול שהיה השנה בכניסה לחדר ההלבשה, והתמקמתי במקום טוב לראיונות שהיו עם ריצ'רד ג'פרסון (שם אתם יכולים לראות כמה עיתונאים עשו ערימת ילדים והיה קשה לצלם או לשמוע מה ריצ'רד ג'פרסון אומר), ואני רציתי לשאול את טריסטן תומפסון שאלה, ולכן נעמדתי במקום מצוין. כמו שאמרתי למעלה, המיקרופון שלי לא עבד, אבל לשמחתי מצאתי לינק לראיון שערכנו עם TT מאתר אחר, ובסרטון שלי תוכלו לראות את המיקום היפה שהיה לי בחדר ההלבשה. תוכלו לראות את השאלה שלי ב1:36 של הסרטון.

מחדרי ההלבשה הלכנו למסיבת העיתונאים, כשבדרך עקבנו אחרי סטף וKD בדרכם לראיון, ותוכלו לראות את KD אומר שלום לכריס סמית', האח של JR, ששיחק בארץ בגליל עליון, ויש שמועות שהוא רוצה לחזור, ואף נמצא בתהליכי גיור.

במסיבות העיתונאים, שהייתי בהם יכולתי לשמוע את סטף וKD מדברים על האכזבה של ההפסד, שמנע מהם את ההיסטוריה של 16 ניצחונות רצופים וזכייה באליפות, אבל הם נראים נינוחים ורגועים לקראת החזרה לאוקלנד. הם קטלו עיתונאי, ששאל את סטף לגבי הסקוואטים שהוא עושה תוך כדי משחק, סטף אמר לו: "באמת? אתה באמת שואל אותי את זה עכשיו?" ו-KD אמר לו: "אני אוהב אותך אחי, אבל אתה חייב להיות יותר טוב מזה…".

אחריהם, הגיע לברון ג'יימס, לבוש בצורה אופנתית של שופט בייסבול, או אוהד יובנטוס, ודיבר על המשחק ועל כך שהוא בהחלט מרגיש עייף עכשיו, אבל הוא יהיה כשיר ליום שני. המלך מאמין שהקאבס יכולים לעשות את הבלתי ייאמן, והם מתכוונים להתקדם, משחק אחרי משחק. הוא גם התייחס למהלך הזה, שללא ספק היה ההיילייט של הערב.

https://www.youtube.com/watch?v=ID4EIEHYL1c

מסיבת העיתונאים נגמרה בסביבות השעה 1 בלילה. עכשיו, אני הייתי אמור לעשות על הבוקר תריאטלון אולימפי ראשון מבחינתי. לא יקרה. לכן, ברגע שהבנתי שזה בלתי אפשרי ומפגר גם יחד, החלטתי ללכת עם דור לבדוק את ה-MEDIA HOSPITALITY במלון Marriott. מדובר בחוויה נהדרת, שבה העיתונאים מקבלים שתייה חופשית (שתיתי בירת סטלה בכיף), אוכל ככול הבא ליד, ובעיקר יוצרים קשרים בין אחד לשני, מה קוראים אותה מתמנגלים. דור ואני עמדנו ליד שולחן ונשנשנו, יואב הצטרף אלינו בהמשך, והכרנו את סרחיו, עיתונאי ארגנטינאי נחמד שממש אוהב את ישראל ויחד איתו תרגלנו את הספרדית, ששנינו דוברים ברמת מוצ'ילרים (דור קצת יותר שולט בשפה). חוץ מזה, סרחיו החליף כמה מילים עם תומאס ואן דן שפיגל, הזכור לכולנו כשחקן סקיפר בולוניה, איתה הפסיד למכבי ב-2004, בגמר היורוליג. הייתה אחלה של חוויה. וב2:15, שבעים ומרוצים, סיימנו את החוויה. דור המשיך למלון, ולטיסת בוקר לאוקלנד, הוא הולך למשחק מס' 5. אני הלכתי לאוטו, וחזרתי לקריית אקרון שבאוהיו. אצלנו, עידן עופר יעביר עבורכם את החוויה הנהדרת מאולם האורקל ארינה ביום שני הקרוב, ואני ממש שמח בשבילו שהוא הולך למשחק!

אלו היו הסיקורים שלי ממשחקי הגמר, משחקים 1 עד 4, ואני שמחתי להיות בכול המשחקים הודות לגולשים המטורפים של אתר הופס! זאת ההזדמנות להגיד שוב תודה לדוק שלנו, מנחם, שהפך את החלום ילדות שלי לשנה האחרונה בחיי. לדעתי, זה היה הסיקור האחרון שלי עבורכם השנה. הלוואי שאתבדה ושעידן יביא לקליבלנד את המזל גם ביום שני הקרוב, וכך תוחזר הסדרה לאוהיו, ביום חמישי הבא, למשחק מס' 6. אם זה יקרה, תהיו בטוחים שאני אהיה שם עבורכם – בין אם לסקר אליפות של הלוחמים או בין אם לסקר שוויון מטורף בסדרה, לפני שנחזור למשחק מס' 7 גם השנה, וזה יכול להיות סיפור שאין כדוגמתו.

בינתיים, אני רוצה להגיד לכולכם שבוע טוב, תהנו ממשחק מס' 5, ואני עוד אכתוב פוסט לאחר סדרת הגמר, במידה ולא יהיה משחק מס' 6, בו אתאר את החוויה של להיות כתב הופס במשך שנה, ממש לפני שאחזור לארץ הקודש בעוד כשבועיים. תודה מעומק הלב לכול מי שעקב אחריי, נהנה מהכתבות, הגיב ופשוט אוהב את המשחק הזה, כמו כולנו!